שכונה בסינגפור בעלת היסטוריה ארוכה. השכונה היתה בעבר כפר דייגים שהלך והתפתח עם התיישבותו של סולטן סינגפור באזור. רקמות, אבנים חצי יקרות, סלים קלועים, שמנים טבעיים ובשמים, את כל אלה אפשר למצוא באזור זה, שקיבל את שמו מעצי הגלאם שגדלו פה פעם. מעצים אלו הפיקו שמנים רפואיים ובקליפתם השתמשו בני השבטים הבוגינזים והמאלזים לצביעת סירותיהם.
ביקור במסגד השולטן (Sultan Mosque), היוקרתי ביותר בעיר, הוא ממש חובה. המסגד נבנה ב-1928 בעזרת תרומות של רבים מבני הקהילה המוסלמית באי.
ואם תחושו רעב, שבו נא באחת המסעדות שמול המסגד ולאורך רחוב הגשר הצפוני ותהנו ממנת מורטאבאק (Murtabak), שהינה הגרסה הסינגפורית לפיצה. לארוחה מגוונת יותר נסו נאסי פאדאנג (Nasi Padang) - אורז עם מבחר מנות כמו רנדאנג (Rendang) - כבש או בקר חריף, סאיור לאדה (Sayur lodeh) - מבחר ירקות מבושלים ברוטב קוקוס קל, או איקאן באקאר (Ikan Bakar) - דג בגריל המוגש עם רוטב סויה כהה, בצלים קצוצים ופלפלים בגריל - כל אלה ברחוב קאנדאהאר (Kandahar), הנמצא מרחק קצר ממסגד השולטן, או ב-ז'אלאן פיסאנג (Jalan Pisang). את הארוחה הזו לא תשכחו!
האזור כולו ובמיוחד הרחובות Bugis ו- Arab עמוסים בחנויות המציעות שטיחים, בשמים ללא אלכוהול, טקסטיל, עבודות יד, עתיקות ועוד ועוד.
למידע נוסף, לחצו כאן.
|